<?xml version="1.0"?>
<?xml-stylesheet type="text/css" href="https://amudanan.co.il/w/skins/common/feed.css?270"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
		<id>https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=P843468</id>
		<title>P843468 - היסטוריית גרסאות</title>
		<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=P843468"/>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P843468&amp;action=history"/>
		<updated>2026-09-27T06:32:23Z</updated>
		<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
		<generator>MediaWiki 1.16.0</generator>

	<entry>
		<id>https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P843468&amp;diff=450299&amp;oldid=prev</id>
		<title>Ilan.Sharon: דף חדש: {{Point |Lon=34.64661345536482 |Lat=31.813937763849268 |Height=42 |MeasuredByGPS=No |Name=נבי יוניס |Description=מצפה יונה יושב על גבי תל עתיק (ניתן ...</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P843468&amp;diff=450299&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2022-03-08T16:27:16Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;דף חדש: {{Point |Lon=34.64661345536482 |Lat=31.813937763849268 |Height=42 |MeasuredByGPS=No |Name=נבי יוניס |Description=מצפה יונה יושב על גבי תל עתיק (ניתן ...&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{Point&lt;br /&gt;
|Lon=34.64661345536482&lt;br /&gt;
|Lat=31.813937763849268&lt;br /&gt;
|Height=42&lt;br /&gt;
|MeasuredByGPS=No&lt;br /&gt;
|Name=נבי יוניס&lt;br /&gt;
|Description=מצפה יונה יושב על גבי תל עתיק (ניתן לראות אותו במפת ה- PEF).&lt;br /&gt;
ב-1898 רכשה הפטריארכיה הרוסית בירושלים כלי ברונזה ועליו כתובת, שמקורו, עפ&amp;quot;י הנאמר, מתל זה.&lt;br /&gt;
כתובת נבי יוניס היא הכתובת הפיניקית הארוכה ביותר שנמצאה בא&amp;quot;י. היא עוסקת בטקס &amp;quot;מולך&amp;quot;: קרבן אדם (תינוק) ע&amp;quot;מ לקיים נדר שאדם נדר לאל. נוהג שנביאי ישראל התנגדו לו בחריפות (ר' למשל &amp;quot;וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּֽי&amp;quot; --ירמיהו ז:2 , , , &amp;quot;ויִּבְנוּ אֶת־בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹֽא־צִוִּיתִים וְלֹא עָֽלְתָה עַל־לִבִּי לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת&amp;quot; --ירמיהו ל&amp;quot;ב:35).&lt;br /&gt;
לקורבן המולך יש עדויות רבות במושבות הפיניקיות במערב (צפון אפריקה, סיציליה, סרדיניה) אולם הכתובת הזו היא העדות הארכיאולוגית היחידה לקיומו במקומותנו.&lt;br /&gt;
הכתובת עצמה נעלמה (העדות האחרונה לקיומה היא רשימת אינוונטר של אוספי הפטריארכיה לפני מלחמת העולם הראשונה), והיא לא צולמה מעולם; אולם העתק-גבס שלה נמצא ב&amp;quot;אקול ביבליק&amp;quot; - בית הספר הצרפתי למקרא בירושלים. בשל כך עלה החשד שהיא מזויפת (או שמא לא היתה קיימת מעולם וההעתק בביה&amp;quot;ס הצרפתי הוא-הוא הזיוף...) בשל כך היא נעדרת מרוב הסקירות התקניות של כתובות עתיקות מארץ-ישראל.&lt;br /&gt;
ב- 1960, בעת בניית הנמל באשדוד, נערכה בתל נבי יוניס חפירת הצלה קטנה. בחפירה זו (שלא פורסמה מעולם) נמצא אוסטרקון (חרס עם כתובת בדיו) בשפה הארמית, שתוארך למאה הרביעית לפניה&amp;quot;ס. הכתובת על האוסטרקון מדברת על סכום כסף שאדם תרם (ככל הנראה למקדש). ממצא זה מחזק את ההנחה שאמנם היה כאן מקדש, והכתובת שנמצאה במאה ה-19 היא אותנטית. &lt;br /&gt;
|PointType=תל&lt;br /&gt;
|Contributors=Ilan.Sharon&lt;br /&gt;
|csrc=IZ15&lt;br /&gt;
|LastUpdate=3/8/2022 16:27:15&lt;br /&gt;
|WinId=637823536354121088&lt;br /&gt;
|LongDescription=&lt;br /&gt;
|Accessibility=&lt;br /&gt;
|ExtLinks=&lt;br /&gt;
|images=&lt;br /&gt;
}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Ilan.Sharon</name></author>	</entry>

	</feed>